לכבוד יום הולדתו ה 93 של גורוג`י

מאת: נעה צוייג

היום לפני 93 שנה נולד בהודו תינוק. לכאורה עוד תינוק הודי רעב ממצמץ בשפתיו, אך היום אנו יודעים שהתינוק הזה נועד לגדולות. בלור קרישנה סונדרה ראג`ה איינגאר או גורוג`י כפי שמכנים אותו תלמידיו באהבה (מהולה בייראת כבוד), ידע בחייו לא רק דרך חתחתים אחת, אך מעולם לא הטיל ספק בדרך היוגה ולא אמר נואש. דומה שבורך משמים במשמעת פנימית, אמונה, תבונה וריכוז. כלים אלה שימשו לו לסלילת דרך. בעיני מה שהפך אותו למורה ענק היא יכולתו להפוך את ההארה שלו להארות הקטנות שלנו, תלמידיו.
לפני כמעט שנה כשהייתי במרכז האם בפונה הייתי עדה לדברים שאמר בספרייה ואני מביאה לפניכם את תרגום דבריו:
" אם לא הייתי פוגש את היוגה הייתי במקרה הטוב רוכל בדוכן רחוב. לא הייתה לי השכלה. ביום שפגשתי את היוגה פגשתי את המזל. כל אירוע קשה בחיי הפך עבורי להזדמנות כל עוד דבקתי ביוגה.הגורל זימן לי בעיות וקשיים, אבל אם דבקתי ביוגה הגורל עצמו ניקה את דרכי. ואיך הפכתי ממורה לגורו? במשך שנים רבות הייתי מדגים יוגה וקצת לימדתי. אבל עם ההוראה התחלתי לחקור. לחקור את גופי שלי, את הכאב והקושי. הייתי שפן הניסויים של עצמי. מתוך החקירה הבנתי כיצד אסאנה יכולה לעזור לבעיות וקושיים. אחר כך באה היציבות. אני אומר בכנות שהיה פחד, אז פחדתי, אבל עם הניסיון התפוגג הפחד. היום אני מבין שקומפלקס הפחד הגן עלי בהתחלה. בזכות הפחד לא פגעתי באף אחד ולא עברתי את הגבול. אבל הפכתי לגורו כשהאסאנה הביאה לי יציבות." גם אני מצהירה בזאת: כשפגשתי את גורוג`י פגשתי במזל.

איינגאר, איינגר, יוגה