קשטרה קשראניה - יוגה / מושגים, הגדרות ושלבים ביוגה.

קשטרה – קשטראניה יוגה

Ksetra – Ksetrajna Yoga, B.K.S Iyengar, Astadala YogaMala vol. 2 p. 197

(מתוך הרצאה שניתנה ע"י ב.ק.ס איינגאר ב 14 לדצמבר 1991 ביום הולדתו ה-73)

תרגום ועריכה: נעה צוייג

"דרך היוגה" היא מסע גילויים מעמיק שתחילתו ברובד הנראה לעין ומשם הוא מתקדם אל הסמוי מן העין.

ב.ק.ס איינגאר מצייר במאמר זה את המפה הקוסמוגנית של היוגה. שם המאמר לקוח מהפרק ה-13 בבהגודגיתה. בהסתמכו על רעיונות ומושגים מהיוגה סוטרה של פטנג`לי וטקסטים נוספים, מפרש ומסביר יוגאצ`ריה ב.ק.ס איינגאר, מושגים והגדרות המהווים בסיס להבנת היוגה, ומארגן אותם לכדי תמונה שלמה ובהירה. מאמר זה עוסק ברקע הפילוסופי, הפסיכולוגי והאיזוטרי של היוגה. במאמר זה תוכלו למצוא תאור מעמיק של התהליך בו מתנסה תלמיד היוגה.

שאלת השאלות בה אנו נתקלים שוב ושוב היא "מהי יוגה"? המשמעות המילולית של "יוגה" היא לחבר, למזג, לאחד, לשלב. מה יש לאחד, למזג לחבר, על כך יענה מאמר זה.

קשטרה (ksetra) זו מילה בסנסקריט שפרושה: חלקת שדה, או קרקע לעיבוד. קשטרניה (ksetrajna) פרושה: "זה שיודע את השדה", "בעל השדה" או "מעבד השדה". מעבד השדה מסמל את עיקרון המודע (conscious principle), את העצמי (Self) או האטמאן. למעבד, או לעיקרון המודע, היכולת לדעת את השדה כולו. השדה מבטא עצמו בחמישה מרכיבים עיקריים: הגוף, המינד, התבונה, האגו והמודעות (consciousness). הנחת היסוד של פילוסופית היוגה היא שאנו בנויים משני עקרונות: טבע או פרקריטי, ועצמי או פורושה. למרות ששני העקרונות הללו שונים ונפרדים לחלוטין זה מזה, אימון היוגה מביא את המתרגל לרמת מודעות ורגישות כזו המאפשרת לו לראות ולהבין את שני העקרונות הללו ביקום הסובב אותו באופן תמידי.

עיקרון העצמי נחשב כמקור ממנו התודעה נובעת. התודעה היא כמו נהר זורם, היא מתועלת בעזרת היוגה המביאה אותה לכל תא ותא בגוף. כפי שמערכת תעלות ואפיקים משמשת להשקיית השדה במי נהר זורמים, היוגה היא תהליך עיבוד ובניית מערכת השקיה שבה תזרום התודעה ותרווה את השדה הפיזי מנטאלי.

העצמי שוכן בתוך כל אחד ואחד כגרעין פנימי. בטבע כל עץ נישא ורם החל דרכו כגרעין, כזרע, המכיל את פוטנציאל הנביטה הצמיחה ונתינת הפרי. ממנו יוצאים שורשים וממנו מתפתחים, גזע, ענפים, עלים ופירות. בבהגוודגיטה, בפרק 13 שלוקה 1 מתאר קרישנה את עץ הבניאן ששורשיו כלפי מעלה, וענפיו כלפי מטה. בצורה כזו מבטאות עצמן פורושה ופרקריטי. שורשיו של האדם מסתעפים מהמוח, משם מתפצלת המודעות באמצעות: המיינד, החושים התפיסה, ואברי הפעולה, עד כפות הרגליים, ומהן המסרים שבים חזרה אל המוח, בצורת מערכת משוב, המחברת את כל תפקודי הגוף חזרה לשורש – המוח. תפקודי השכל מתפתחים כתוצאה מגירוי והפעלת מערכת המשוב של המוח, ורק על-ידי גירוי מתמיד ומודעות הם מגיעים לרמה גבוהה.

יוגה מחברת את הגוף עם הנשמה, ואת הנשמה עם הגוף. האימון ביוגה נועד ללמד איך לחדור את הגוף ולהגיע אל הנשמה, ולקשור אותם זה לזה בחוט המודעות. יוגה מאחדת בין גורמים שונים זה מזה. תופעות הטבע מעידות על ניגודים, ניתוקים, הפרדות והבדלים, אבל אנרגיה אחת (caitanyata) שוכנת בכולן כמכנה משותף. האטמאן : הניצוץ האלוהי, הוא מקור האנרגיה המשותפת לכל מה שאנו תופשים, והיוגה מאפשרת להבחין במכנה המשותף הזה.

נחזור לדימוי השדה ובעל השדה : השדה פתוח בפני האיכר, וזה יכול להגיע לכל פינה חבויה בו. ידיעת חוקי הטבע, ותכונותיו המסוימות של השדה, מאפשרים לאיכר לעבד את שדהו, להפרותו ולהוציא יבול. כך גם לימוד חוקי הטבע הגוף והתודעה, וההתחברות אל האטמאן והנשמה, מאפשרים למתרגל היוגה להפיק יבול רוחני.

האלמנטים
הקשטרה מורכב מחמישה אלמנטים: אדמה, מים, אש, אויר ואתר. לכל אחד מהאלמנטים יש תכונה מקבילה הנקראת אלמנט מעודן: ריח, טעם, מגע, צורה, צליל. אלה הם הפנצ`המהבהוטה (pancamahabuta) והפנצ`טאנמטרה (pancatanmatra), אלה נגזרים מהחומר הראשוני המהת (mahat) – הכוח הראשוני של הפרקריטי. הצ`יטה היא מילה בסנסקריט שפרושה התודעה. לפי הפילוסופיה של היוגה גם התודעה היא חומר, ולכן היא מורכבת מחמשת האלמנטים.

 

אברי הפעולה ואברי החושים
חמשת אברי הפעולה גם הם חלק מהשדה, ונקראים קארמנדריה (karmendriya). לצידם חמשת אברי התפיסה או החושים הנקראים ניאננדריה (jnanedriya). המיינד, האינטליגנציה והאגו, שדרכם עוברת המהת, כמו דרך מסננים, גם הם חלק מהשדה, והם מרכיבים יחד את הצ`יטה. כל 23 העקרונות הללו נובעים מהפרקריטי שהוא המרכיב ה-24.

הגוף כמו השדה שייך לתחום הטבע וכמו בטבע הוא חשוף לשיבושים והפרעות, מחלות, צער, כאב, עונג, מצבי רוח והתניות פסיכולוגיות נותנים את אותותיהם. גם התהליכים הטבעיים עצמם עלולים להשתבש או להשתנות בעקבות ההשפעות הללו. ידיעה, מודעות ורגישות מפתחים את היכולת להבחין בתהליכים, ההשפעות שלהם ועליהם. הפנצ`הקושה (pancakosa) הן חמש המעטפות התפקודיות של שדה הגוף.

 

חמשת המעטפות :

  1. אנאמאיהקושה – הגוף הפיזי (anamaya kosa)
  2. פראנמאיהקושה – הגוף הפיזיולוגי (pranamaya kosa)
  3. מאנומאיהקושה – הגוף המנטאלי (manomaya kosa)
  4. ויניאנהמאיהקושה – הגוף האינטלקטואלי (vijnamaya kosa)
  5. אנאנדהמאיהקושה – הגוף של האושר העליון (anandamaya kosa)

עד כאן מנינו את חמשת האלמנטים הגסים, חמשת האלמנטים המעודנים, חמשת אברי החושים, המיינד, האינטליגנציה האגו והתודעה. אלה אחראים על פעולה והפעלה במסגרת חמשת המעטפות התיפקודיות.

 

תפקודי מצבי תודעה, הווריטיס והקלישות :
פעולה והפעלה נחוות בצורת חמש תנודות (vrtti) או התניות מנטאליות, וחמש קלישות או מקורות מצוקה. יש חמש רמות שונות של תפקוד התודעה, או טווחים שונים, בהם פועלים ההתניות ומקורות המצוקה:

  1. מודהה – מצב של תודעה דלה, זיכרון חלש (mudha)
  2. קשיפטה – תודעה מעוותת (ksipta)
  3. ויקשיפטה – מצב תודעה קטוע שאין בו רצף ועקביות (viksipta)
  4. אקגראטה – תודעה בעלת יכולת ריכוז בנקודה אחת (ekagrata)
  5. נירודהה – מצב הריסון (niroddha)

 

באופן נורמאלי מצבי התודעה יכולים להשתנות אצל אדם אחד. לעיתים הוא במצב של כהות ועמימות, לעיתים התבונה זורחת, יש מצבים של חדות מחשבה, ובזמנים אחרים נטייה לשכוח, יציבות ואי יציבות, "ירידה מהפסים" , עוז רוח ושלווה, שינה, מיקוד, ריכוז וריסון. מצבי התודעה הללו ישפיעו על עוצמת ההתניות, והשפעת מקורות המצוקה, אותן נגדיר בהמשך.

 

צ`יטהווריטי: (cittavrtti)

  1. פראמנה – תפיסה נכונה (pramana)
  2. ויפאריהיה – תפיסה מוטעית או ידע חלקי (viparyaya)
  3. ויקאלפה – דמיון או רעיון שגוי (vikalpa)
  4. נידרה – שינה (nidra)
  5. סמרטי – זיכרון (smrti)

חמשת התנודות הללו או הצ`יטהוריטי מושרשות בחמשת מקורות המצוקה, או הפנצ`הקלישה (pancaklesa):

1. אוידיה – העדר ידע ספיריטואלי, או ידיעה שגויה (avidya)

2. אסמיטה – אגואיזם, אינדיבידואליות (asmita)

3. ראגה – היצמדות (raga)

4. דויישה – סלידה (dvesa)

5. אבהינידוישה – תשוקה לחיים היצמדות לחיים, פחד מפני המוות (abhinivesa)

כלומר: ההתניות ומקורות המצוקה של הצ`יטה משפיעות על האדם בעוצמות משתנות. מה שיקבע את עוצמת ההשפעה הוא מצב התודעה בזמן נתון. זו הסיבה שלפעמים במצבים מסוימים, אדם נבון יראה כשוטה, כשהוא מגיב במצב מודהה. אדם יכול להיות תחת מצב תודעה של קשיפטה, ויקשיפטה, אקאגרטה, ונירודהה, בזמן נתון, ואלה ישפיעו על תפקודו חוויותיו ורמת המודעות שלו.

 

השפעת הגונות :
ניקח למשל מצב של נידרה-ווריטי – שינה: זוהי דוגמא פשוטה יחסית לתנודות או לוריטיס האחרים:

על השינה יכולה להיות השפעה של כוחות הטבע – הגונות שייקבעו את איכותה. לפעמים השינה טמאסית – כלומר כבדה כמו אבן, לפעמים ראג`סית – כלומר מופרעת בחלומות ותנודות, ולפעמים סאטווית או שלווה, רגועה ומספקת. זה קשור בחמש קטגוריות של התניות, מצוקות, ומצבי תודעה שונים, שהרי השינויים משפיעים על האדם דרך תודעתו, בצורות שונות, וללא הפסקה.

 

שמונת עלי כותרת של היוגה
כדי להתגבר על הבלבול ההשתנות המתמדת והתעתוע, מציג פטנג`אלי לאנושות את שמונת עלי הכותרת של היוגה. אלה מאפשרים לאדם לצאת לקרב נגד התנודות והמצוקות ולהביסם, מגדול ועד קטן.

עלי הכותרת של היוגה, או אסטדלה יוגה מלה הם:

1. יאמה – ריסון מוסרי (yama)

2. ניאמהשמירה על אורח חיים קפדני כדי להשאר במסלול היוגה. (niama)

3. אסאנה – תנוחות (asana)

4. פרנאיאמה – ויסות האנרגיה, או כח החיים על ידי שליטה בנשימה (pranayama)

5. פרטיאהרה – כינוס החושים פנימה, והשקטתם ישירות על ידי המיינד (pratyahara)

6. דהראנה – מיקוד תשומת הלב (dharana)

7. דהיאנה – מדיטציה (dhyana)

8. סמאדהי – ספיגה, התמזגות (smadhi)

 

שלושת הסדהנות – או הגדרת רמות מאמץ האימון ביוגה
שמונת עלי הכותרת של היוגה ממוינים לשלוש סדהנות. סדהנה פרושה מאמץ רוחני או תהליך של מסע אל עבר הנשמה. כל המהלכים שמשתמשים בהם על מנת להגיע ליעד הסופי מרכיבים את הסדהנה. ללא ספק, הסדהנה יכולה להיות ברמות שונות: פיזית, פיזיולוגית, פסיכולוגית, מנטאלית, מוסרית, דתית, אינטלקטואלית, ורוחנית.

 

שלושת הסדהנות הן:

  1. בהיראנגה סדהנה (bahiranga sadhana) – כוללת את יאמה ניאמה אסאנה ופראניאמה. פראטיאהרה, היא שלב מעבר בין בהיראנגה סדהנה ואנטראנגה סדהנה.
  2. אנטאראנגה סדהנה (antaranga sadhana) – כוללת דהרנה ודהיאנה
  3. אנטאראטמה סדהנה (antaratma sadhana) – כוללת את סמדהי.

הפסיכולוגיה המודרנית מתייחסת לארבע רמות של המיינד: מודע, "תת – מודע", "בלתי מודע", ו"על מודע". האימון בשמונת עלי הכותרת של היוגה צריך שיתרחש במצב של מודעות, אחרת לא יחדור ל"בלתי מודע". הסכנה היא שאימון כזה יישאר שטחי. חשוב לחדור אל הבלתי מודע בעת האימון, ובאמצעות האימון. רישומיו של האימון מפעפעים עמוק לתוך הלב, אל האינטליגנציה ואל האטמאן. במובן זה האימון עצמו עובר תהליך שבעטיו הוא חודר לעומק התודעה. מדובר בתהליך של הבשלה והתבגרות, ששלביו מחולקים לשלושת הקטגוריות הנ"ל; למעשה, כל אסאנה יכולה להיחשב קודם כבהיראנגה, אחר כך כאנטאראנגה, ובסוף כאנטאראטמה סדהנה.

באימון היומיומי שלנו אנו אמורים לחדור ולהשפיע על מערכת העצבים הפריפריאלית, להמשך למערכת העצבים האוטונומית, ומשם אל מערכת העצבים המרכזית. צעד-צעד. המיינד המודע הוא אימפולסיבי, ביכולתו להגיב מהר לכוח הרצון. הבלתי מודע מתנהג אחרת. הווריטי והקלישה היושבים בתת-מודע יתקבעו אם לא נגיע אליהם ונעבד אותם. יש לתרגל עם הרעיון שהיוגה משפיעה על הרבדים הפנימיים. כשהמתרגל מעורב בתירגול, אימון יוגה ברמת הבהיראנגה משקיט את התודעה האימפולסיבית, וכך הוא יכול לעבור להתמודדות עם התת-מודע. זה הופך את התת-מודע למודע. בכך הוא עובר לשלב האנטאראנגה סדהנה. בעזרת התמדה ועומק באימון חודרים בהדרגה אל הבלתי מודע, ובכך עובר המתרגל לשלב האנטאראטמה סדהנה. מכאן אפשר להבין מדוע כל שמונת עלי הכותרת של היוגה הם אימון ברמות: הגופנית, המערכתית, הנפשית, הפסיכולוגית, המוסרית, הדתית, השכלית והרוחנית.

תיפקודי המוח מושפעים מעומקה של הסדהנה. כמתחיל, המתרגל יפתח יציבות, זריזות, יגבש גישה אישית, אבל הסודות הנסתרים, יתגלו ויעלו אל פני השטח רק אם היציבה בכל תנוחה תיבנה על הציר המרכזי העובר מאמצע המוח דרך אמצע הגוף ועד לפירינאום (חיץ בין הנקביים או הנקודה שבין פי הטבעת ואיבר המין).

אמצע המוח הוא החלק שאחראי להשתקפות או למשוב, והוא ממוקם מעל לחלק האחראי על תפקודי החשיבה. חלקו האחורי של המוח אחראי על תפקוד מדיטטיבי. האינטליגנציה, שתפקידה להפריד את התמונה השלמה לפרטים, וליצור הבחנות. האינטליגנציה ויכולת המשוב משמשים כפילטרים, מעין "מסנני" מחשבות.

בסיס המוח אחראי על צבירת החוויות, והתעוררות רגשות. המוח העליון הוא מושב העצמי, ובו נחוות מדיטציה וחוויות של עונג על חושי. כאשר המחשבות מסוננות כלומר נוצר שקט במוח, הוא מתפנה להשקיף ולשקף, אז מתרחשת מדיטציה. תפקוד מוחי הרמוני מאפשר לחוות את החוויות בצורה נקיה וללא טלטלות רגשיות.

אפילו אם אדם מתאמן ברמה הגופנית, עם הזמן תוך כדי אימון ומוטיבציה תתפתח גישה מעמיקה יותר. הקרמאינדריה נמצאים בשליטה על ידי עקרונות היאמה. הניאנאינדריה נשלטים על ידי עקרונות הניאמה, תחילה ברמה הגופנית, ובהמשך ברמה הנפשית והרוחנית. כלומר תהליך האימון מחבר ומתחבר לגוף הפנימי וממנו אל הפנימי ביותר. מטרת אימון יוגה היא לשלוט, לתעל, לטעון, לפשט, עד למצב של השפעה על כל 24 האלמנטים בטבע.

חשוב להבין שיאמה וניאמה נמצאים בכל שאר עלי הכותרת של היוגה. מתרגל יוגה (סדהקה) אינו יכול להשיג מאום אם לא יתאמן מתוך מודעות לכל שמונת עלי הכותרת של היוגה.

הקלשות המושרשות עמוק בפנים, יחד עם הווריטי, הן ההתניות המנטאליות, חודרות את חמשת המעטפות הבונות את האדם. האימון באשטנגה יוגה נועד לחדור אל לדרך חמשת המעטפות על מנת שהסדהקה יתפתח ויהפוך ל – "laksana purusa" .

התוצאות תתבטאנה בשתי רמות:

  1. העומק אליו יגיע המתרגל באימון לפי כל עלה בנפרד.
  2. העומק אליו יגיע המתרגל באימון באסטדלה יוגה, או בשילוב של שמונת עלי הכותרת.

אם יאמה וניאמה נועדו לכבוש את הקרמאינדריה והנינאינדריה ולשלוט בהן, הרי שהאסאנות נועדו לטיהור גוף חמשת האלמנטים (הפנצ`מאהבהוטיקה), ופראניאמה לשליטה בחמשת האנרגיות (הפנצ`אפראנה).

פראטיאהרה כדי להשקיט את המיינד, דהראנה לטיהור הבודהי או האינטליגנציה, ודהיאנה לסובלימציה של האהמקרה - האגו.

סמדהי, העלה האחרון, הוא שלב הטרנספורמציה, שבו הצ`יטה עוברת למצב טהור כקריסטל, והאטמן זורח דרכה. זהו השלב האולטימטיבי שהאשטנגה יוגה מביאה אליו.

 

הטבלה שלהלן מתמצתת את המרכיבים ומקומם ומשלימה את התמונה כולה:

רמת השליטה

טווח שליטה

משמעות

אסטדלה

עלה הכותרת

ויששה

(Visesa)

בהוטג`יה

(Bhutajaya)

תפיסת הקרמאינדריה (חמשת אברי הפעולה), שליטה באברי הפעולה, ובחמשת האלמנטים – הבהוטהס.

משמעת עצמית

חיצונית, חברתית

יאמה

ויששה

בהוטג`יה

תפיסת הנינאינדריה (חמשת אברי החישה) ושליטה בהם.

משמעת עצמית פנימית

ניאמה

ויששה

אויששה

(Avisesa)

בהוטג`יה

שליטה בגוף ברמת האלמנטים הגסים והמעודנים, שליטה במיינד.

תנוחה

אסאנה

שליטה באנרגיה החיונית

שליטה בנשימה

פרניאמה

שליטה בתנודות מיינד כלפי פנים וכלפי חוץ

שליטה בחושים

פרטיהרה

אויששה

בודהי

(Buddhi)

שליטה באינטליגנציה (בודהי)

ריכוז

דהראנה

לינגמטרה

(Lingamatra)

אהמקרה

Ahamkara)

הבנת הטנמאטרה וכיבוש האגו (האהמקרה)

מדיטציה

דהיאנה

אלינגה

(Alinga)

 

צ`יטה

(Citta)

 

שליטה מלאה בתודעה (צ`יטה), התעלות על הגונות (y.s 1.19), השלב הבא הוא `קייבליה פורושה קייטי`

(Kaivalya Purusa

Khyati y.s 2.23)

ספיגה מוחלטת

סמדהי

 

 

 

 

 כאמור האסאנות מנקות ומטהרות כל תא ותא בגוף. תאי הגוף עוברים שינויים קיצוניים עם הסמסקרות של האסאנות. אל תטעו לחשוב שאסאנות הן רק אימון גופני. זהו אימון פיסי-פסיכו-אתי, ואתי-ספיריטואלי. אימון באסאנה נטול רקע של יאמה וניאמה יהיה גופני בלבד. יש לטהר את חמשת האלמנטים הגסים וחמשת האלמנטים המעודנים עוברים בעזרת תרגול משולב של אסאנהיאמה וניאמה. על כל מתרגל יש לזכור זאת ולהתקדם ברוח רעיון זה. יאמה וניאמה הם היסודות אשר תומכים בבניין היוגה, בניין בעל שש קומות. יש לשלב יאמה וניאמה בכל איבר של היוגה. אפשר להבין זאת רק על-ידי התנסות אישית ולא באופן תיאורטי.


השפעת שמונת עלי הכותרת על התיפקוד של המתרגל 

תירגול האסאנות משפיע על האנמאיה קושה ו- הפרנאמאיה קושה, ואילו תירגול פראניאמה משפיע על הפרנאמאיה קושה והמאנומאיה קושה. הגוף הפיזיולוגי מכיל את מערכת הנשימה, מערכת הדם, מערכת העיכול, מערכת השתן, המערכת ההורמונאלית, והאברים החיוניים כמו הלב, הכליות, הכבד, הטחול, הלבלב והמעיים. כל אלה שייכים לטריטוריה הפיזיולוגית. בעקבות תרגול פראניאמה התאים מתעוררים לחיים: הביו פלסמה ועימה האנרגיה החיונית מצטברות בתאים, ורמת הביו-אנרגיה עולה, מתאזנת ומעשירה את כל המערכות. כל רקמות הגוף זוכות לזריקת מרץ. באמצעות תרגול פרניאמה עולה ניצולת החמצן בתאי גופו של המתרגל, עודפים ורעלים מופרשים מהתאים ומתנקים דרך מערכת ההפרשה, קצב חילוף החומרים עולה. התוצאה היא שרמת האנרגיה הגוף והנפש עולה פלאים, והמתרגל חי בהרמוניה ושלמות עם עצמו.

כאן אנו מגיעים אל ההיבטים של המנומאיה קושה. הפעולה הקשורה ברובד זה היא שליטה בחושים והרחקתם מהאובייקטים החיצוניים. תהליך זה מתרחש בתירגול של פארטיהרה. המיינד שולט על אברי הפעולה, ואברי והתפיסה (החושים). ביכולתו לגרום לאיברים אלו לנהות אחר הנאות החושים או לחילופין להתגייס למען ההתעלות וסובלימציה. פרטיהרה פרושה בחירה בנשגב על פני חיפוש תענוגות. מדובר בצומת דרכים, הכיוון האחד מוביל לבהוגה (bhoga), והשני ליוגה. המיינד שטבעו הבלתי מרוסן הוא תנודות ודחפים, עובר תהליך של חינוך, עיבוד ועידון, ובאמצעות המשמעת החזקה נוצרת זיקה בין הרובד החיצוני והרובד הפנימי של המיינד.

מכאן נתקדם אל הוינינהמאיה קושה. במעטפת זו מדובר במארג של המיינד, האינטליגנציה, האגו והתודעה. כאן מתרחש כיבוש הדחפים. משימה זו מתבצעת באמצעות דהראנה. דהראנה היא מיקוד המיינד, שנטייתו להתפזר לכוונים רבים. כשהמיינד מפוזר הוא שביר ונוטה "להתפרק". דהרנה מחברת את האנרגיה הפועלת במיינד, מאחדת אותה ומחזקת אותה. האגו, שטבעו מוחצן והבעתי (אקספרסיבי), משנה כיוון, עובר תהליך דילול ומיקוד. הדהראנה מושלת על אזורים שונים הן בגוף – קשטרה, והן בנשמה – קשטרינה. למנומאיה קושה יש טווח השפעה רחב. לכן, המצבים של דהראנה, דהיאנה וסמדהי עשויים להיות דלי-חיוניות (vivid). התודעה נוטה להתנדנד מדהראנה לדהיאנה, ומדהיאנה לדהראנה. רק כאשר המתרגל מצליח להעמיק ולחדור אל האננדאמאיה קושה מתעוררת ומתעצמת אותה מחדש החיוניות.

כשדהראנה, דהיאנה וסמדהי חדורים בחיוניות ובהירות, נוצר מצב פסיכולוגי המכונה סאמיאמה (samyama)- אחדות. האינטליגנציה זוככה על ידי אימון עקבי בדהיאנה, האגו רגוע, והדחפים והתנודות שנגרמו על-ידו, נרגעים. האינטליגנציה המזוככת נטמעת, ונספגת בצורת סמדהי. הצ`יטה – התודעה, עוברת ממצב מוחצן (vyakta) למצב מופנם(avyakta) על-ידי ספיגתה פנימה לאטמאן, הנצחי, שאין לו התחלה ואין לו סוף. כאשר זה מורגש, האטמאן שנוכח תמיד ונשמר כפוטנציאל, זורח כאור יום. זהו שלב מיוחד שבו המתרגל חווה את האטמאן בזריחתו. אז, השדה נמצא במצבו הראשוני והטהור ומתמזג עם זה המעבד אותו. השדה ובעל השדה הופכים לאחד. יודע השדה הוא הפורושה. האיחוד המקודש בין פרקריטי ופורושה מתרחש רק במעטפת האננדמאיה קושה הנקראת גם מעטפת האתר (ether).

כדי לחדור ולהגיע אל הפורושה, השוכנת במרחב האתר ((cidakasa, צריך לגרום לפרקריטי לחדור את הפנצ`אקושה - חמשת המעטפות. האימון באשטנגה יוגה מאפשר חדירה זו. אפשר לראות כאן שלב מעבר, שבו הסדהנה מתקדמת מבהיראנגה לאנטראנגה, ומאנטראנגה לאנטראטמה. מעניין שהכוונה הראשונית היא לרסן את התודעה, אשטנגה יוגה היא מימוש הכוונה, התודעה ופירות התהליך מתבטאים בתודעה עצמה המשתחררת מהניגודים והסבל, והופכת שקטה וצלולה.

 

פטנג`לי אמר:  (sraddha virya smrti samadhi prajna purvaka itaresam (y.s 1.20

הנחילו את משמעת האימון היוגי תוך כנות, אומץ, זיכרון בהיר, אינטלקט וכוח לספוג ולחוות את התודעה האבסולוטית. כשלומדים את הפרקריטי מבינים כי בידי הפרקריטי להשלות ולסחוף את המתרגל הרחק מחוף מבטחים, ולהרחיק אותו מהאטמאן. הסדהאקה עלול להפוך לעבד במקום לצאת לחופשי. כדי לצאת מעבדות לחירות מייעץ פטאנג`לי למתרגל היוגה, ללוות את האימון במינון מוגבר של חמישה עוזרים:

1. אמונה וכנות - sraddha

2. אומץ ונמרצות – virya

3. זיכרון – smrti

4. ספיגה מלאה – samadhi

5. חכמה רוחנית – prajna

חמשת העוזרים מלווים ב- תשומת לב ממוקדת – ekagrata, הכרחיים לתהליך הסינון של הווריטי (התנודות) והקלשות (מקורות המצוקה) כאשר המתרגל חודר קושה אחר קושה, מעטפת אחר מעטפת.

אבל אל תטעו לחשוב שאדם יכול לשרוף את הפסולת או לרסן את ההתניות המנטאליות על ידי שימוש ישיר ב"עוזרים" הללו. כלל לא פשוט להשתמש בהם ביעילות ואינטנסיביות, משום שהתודעה מנסה תמיד ליצור הפרעות. מסיבה זו פאטנג`לי נותן לנו שיטה לאימון התודעה: "ריכוך" התודעה מאפשר להביא את התודעה לעבר ההכרה, וליצור ביניהן שיתוף פעולה.

שיטה זו של טיהור התודעה מהתניות, ואילוף התודעה הסוררת נקראת צ`יטה פרסדנם - citta prasadanam.

 

הפרקטיקה של צ`יטה פרסדנם :

פטנג`אלי מדגיש את הצורך לטפח גישה חברית כלפי השמחים, חמלה כלפי האומללים, שביעות רצון לנוכח בעלי הכשרונות
(virtuous) ושוויון נפש כלפי ביטויי רוע. הוא מציע שיטות חלופיות : 1. שליטה בנשימה 2. ריכוז באובייקט כלשהו 3. התבוננות בזוהר בוהק וחסר עצב (סטווה) 4. בחירה בדרך חיים שאין בה תשוקות ותאוות שמפריעות לתפקוד יציב של המיינד 5. בחירה במורי דרך רוחניים, אנשים מוארים 6. ריכוז במצבי חלימה, שינה ועירות 7. הפניית תשומת הלב אל תחומים המביאים לגדילה והתפתחות 8. שאיפה למצות את הטוב, על מנת להשיג יציבות נפשית. אנשים רבים סבורים כי אלו מאפיינים של טכניקות מדיטציה ולא של אשטנגה יוגה, אך לכל השיטות החלופיות הללו ביטוי במסגרת האימון בשמונת עלי הכותרת של היוגה.

כשפטנג`אלי מסביר על סוגים שונים של סמדהי. הוא מזכיר לנו כי הסדהקה (מתרגל היוגה) משתמש בפרקריטי עצמה, כדי להגיע למצב של התמזגות הפרקריטי עם התודעה: "prakrti laya", או למצב של קיום נטול גוף - "videha" :"Bhavapratyayah videha prakrti layanam" (y.s 1.19 )

אין לבלבל בין מצב זה ובין מצב ה"קייבליה" (kaivalya), משום שמצב זה נוצר מתוך שימוש ב"פרקריטי" כאמצעי, ואילו "קייבליה" היא שחרור מוחלט מה"פרקריטי".

 

היוגה הוא תהליך שתחילתו בנראה לעין והמשכו בסמוי מן העין :
פטנג`אלי מסביר בבהירות את החלוקה התיפקודית של הפרקריטי. התפתחות הפרקריטי נעשית בארבעה שלבים:

  1. הנומינלי – alinga
  2. פנומינלי – lingamatra
  3. בלתי ניתן להבחנה – avisesa
  4. ניתן להבחנה – visesa

 

בסוטרה 2.19 הוא מסביר זאת: "Visesa avisesa lingamatra alingani gunaparvani"

הפרקרטי הוא חוק טבע ראשוני וממנו נובע ה"מהת". פנצ`מאטרה ואהמקרה הן א-ויששה, כלומר שלא ניתן להבחין בהן; ופנצ`הבהוטה, קרמאינדריה, נינאינדריה ומנס (manas) הן ויששה , כלומר שניתן להבחין בהם.

אימון יוגה מתחיל ברמת הביטוי הגס של הפרקרטי ומתפתח לרמה המעודנת, בה הפרקריטי מתמזגת עם המהת, והמהת נבלעת לתוך עצמה. מהויששה לא-ויששה. זהו מסע מאבולוציה (evolution) לאינבולוציה (involution). זהו מסע מהנראה אל הבלתי נראה. המתרגל לוקח את הביטויים של הפרקרטי ומחזיר אותם למקורות, זהו תהליך של ספיגה, נסיגה לאחור מהנראה לעין אל הבלתי נראה. הגוף הבנוי מחמשת האלמנטים, ביחד עם אברי הפעולה, אברי החושים, והמיינד מתמזגים אל חמשת האלמנטים והאגו, וחוזרים אל המהת במצבה הפנומנאלי, ולבסוף אל מצבה הנומינלי. מהפיזיקה אל המטפיזיקה.

פטנג`לי מסביר זאת כך:

suksmavisayatvam ca alinga paryavasanam"  y.s. 1.45 "

הגרעין הפנימי של הטבע הוא התודעה, ה"מהת". התמזגות ה"מהת" לתוך עצמה מתרחשת במעטפת החמישית, שנחשבת כמקום משכנה של הנשמה. מעטפת זו, טהורה מכל רבב. הנשמה נתפשת כמצב של פוטנציאל טהור. פטנג`לי מסביר את תהליךההתמזגות בסוטרות 2.19 ו- 1.45 . אלה מסבירות את סוטרה 1.19. תהליך של התמזגות המהת והפרקריטי הוא תהליך שתחילתו בנראה לעין והוא ממשיך אל הבלתי נראה – חזרה אל הפוטנציאל הגלום. באופן מטאפורי זהו מסע גילוי מהעץ שאנו רואים בעין אל הזרע בטרם נבט.

 

ארבעת המצבים לפי "האתה יוגה פרדיפיקה"

שווטמאראמה (Svatmarama) הקדיש תשומת לב מיוחדת לארבעת המצבים של הסדהנה בספרו "האתה יוגה פרדיפיקה":

1. arambhavastha – להבנת הויששה של הפרקרטי

2. ghafavastha – להשגת אויששה ניאנה – ידיעה של הפרקרטי.

3. pricyavastha – תנועה אל שורש האיבר הראשוני לינגה או מהת.

4. – nispattyavasthaאלינגה לפרקרטיליה (alinga to prakrtilaya)

arambhasca ghatavasciva tatha paricayo pi ca nispattih sarvagesu syadvasthacatustayam"  h.y.p 4.69"

שווטמאראמה מסביר שאימון היוגה יש ארבעה מצבים: ארמבהה, גהתה, פריקיה, וניספטי.

 

השחרור :
המצב שמעבר לאלינגה או לפרקרטי הוא מצב השחרור או הקייבליה. המתבונן עצמו מתמזג ונספג אל עצמו עד שהוא חווה את הניצוץ האלוהי שבתוכו. פטנג`לי מנחה את המתרגל להתקדם באופן מתודי. הוא לא מתאר דרך שבה "תופסים" הזדמנויות. גישתו של פטנג`לי מזכירה את השקפתו של קרישנה בבהגודגיטה בפרק 13 בו הוא משתמש במשל: "קשטרה קשטראניה יוגה". גם לפי פטנג`לי המטרה היא להביא למיזוג בין "קשטרה וקשטראניהן" בספירה הנעלה ביותר. הוא אינו מסתפק בהישג חלקי, אלא שואף לטוטליות, לידיעת השדה כולו. אפשר להבין זאת בבירור משתי הסוטרות הבאות:

Sattva purusayoh suddhi samye kaivalyam iti"  y.s 3.56 "

"האינטליגנציה מתעלה עד לרמת הפוטנציאל הטהור שספון במתבונן עצמו. זוהי שלמות ביוגה".

Purusartha sunyanam gunanam prtiprasavahkaivalyam svarupapratistha va citisaktih iti" y.s. 4.34"
"מעתה, היוגי משוחרר מכל מטרות החיים. הוא חופשי מהשפעת הטבע (הגוּנות) וחי במצב של שחרור".

"אני רואה את שתי הסוטרות הללו משתלבות זו בזו ומאירות את הסוגיה" אומר ב.ק.ס. איינגאר. "האינטליגנציה מאירה את התודעה, זו מתעוררת עד להתרוממות רוח שמשחררת את האינטליגנציה עצמה מכבלי המיינד והאגו, ומחזירה אותה למצבה הטהור, כמו זרע שטרם נבט. או אז הווים המתבונן ואובייקט ההתבוננות במצב הטהור שלהם."

יוגי שמגיע למצב הזה הופך נטול כל אמביציות ומטרות. נקי מהתניות, או עכבות, שיכשילו אותו. כל שמסביבו משתקף בטהור, נטמע בו, וזורח דרכו. הפורושה קורנת – ומתגלה במצבה הראשוני. ה"קשטרה והקשטראניה" נמצאים במצב של העדר תנועה זרימה או פעולה, שקט מוחלט, ואז הם מתאחדים זה עם זה.

זהו האיחוד השמיימי – היוגה העילאית.

 

 

תודה לאייל שפרוני שסייע בעריכה.

המתרגמת עשתה שינוי עריכה והוסיפה כותרות וסיווגים כדי להקל על הקורא את ההתמצאות בחומר ואת הבנת הנושא.