דגנית אייל

היוגה הפכה בשבילי למעיין של בריאות נפשית ופיזית ממנו אני יכולה לשתות עוד ועוד ועוד...

יוגה טיפולית

לאחרונה, בזמן שטיפת כלים למשל, אני מוצאת את עצמי מפזמת בלב את שיר ההוקרה לפטנג`לי, איתו מתחיל כל שיעור. אני תוהה מה מביא אותי לפזם דווקא את השיר הזה? הרי זה לא להיט קליט במיוחד, וחוצמזה בתחילת השיעור אני מתקשה לשיר אותו. התשובה הכי טובה שמצאתי, היא שהיוגה פשוט נכנסה לי ללב. לאט לאט, עם ההתמדה וההמשכיות, נפתח הפתח והיוגה עשתה את פעולתה. היום גם אני וגם הגוף שלי מפזמים יוגה וזו תחושה נפלאה.

ליוגה הגעתי בגלל בעיות בריאותיות מורכבות. כבר בתחילת הדרך, גם כשהיה מעייף וגם כשהיה קשה, היה בתרגול משהו שיכולתי להגדיר אותו כהרגשה טובה וסיפוק. היום אני כבר יודעת ומרגישה, שתרגול יוגה חלחל לאט וביסודיות לכל תא ותא בגוף הפיזי והמנטלי שלי והביא שינויים משמעותיים בבריאותי. הפחתתי בכמות התרופות שאותן הייתי לוקחת כשרק הגעתי והגוף שלי היום הרבה יותר חזק ומאוזן (דבר שבכלל אינו ברור מאליו!!!). גם מבחינה מנטלית השינוי לא פחות קטן. שמחת חיי גדלה והחיוך התרחב – פשוט כיף. למדתי את משמעות המושג "להקשיב לגוף" וכמו שאומרים לנו בשיעור "תקשיבו לנשימה שלכם". התחושות והרגשות האלה שהיוגה העניקה לי פשוט מרגשות אותי. לפעמים בא לי להתקשר למורה שלי ולשתף אותה אפילו באמצע הלילה. היוגה הפכה בשבילי למעיין של בריאות נפשית ופיזית ממנו אני יכולה לשתות עוד ועוד ועוד...